פעילות חוש"ן עוסקת בנושאים חברתיים שנויים במחלוקת, הנוגעים לזכויות המיעוט ולכבוד האדם וחירותו, לב ליבה של החברה הדמוקרטית, ומשום כך הם מוכרים לכל, ולכל יש דעה בנושא. מאחר וחוש"ן עוסקת במיניות ובמגדר, הרי שמוטלת על מרצי חוש"ן המשימה הקשה של הצגת זוויות ראיה שונות מהמקובל לנושאים אלו.
מסיבות אלו אנו מרצים בצוות- גבר ואישה. הבחירה בנציגי שני המגדרים משדרת מסר של שוויון מגדרי ומאפשרת לקהל לשמוע את החוויות, השונות בד"כ, של התמודדות עם זהות מינית שונה כאישה וכגבר. הרצאה בזוג מאפשרת חלוקת המעמסה הרגשית ומתן זמן התאווררות לכל אחד מהמרצים. יתרה מכך, בשלב השאלות היצוג הכפול מאפשר העלאת דעות שונות ולעיתים מנוגדות של המרצים, דבר המעשיר את הדיון ותורם לייצוג הלהט"בי.
העבודה בזוג יכולה להקל על המרצים, אך יכולה גם לאתגר מפאת הדינמיקה המיוחדת בזוג. משום כך ריכזנו לפניכם כמה כללים שחשוב להשתדל ליישם בעת העברת הפעילות:
1. הקפדה על מתן כבוד לפרטנר ושימת לב למסרים לא-מילוליים –
·יש להקשיב לפרטנר, ובזמן שהוא מדבר "לחוש" את הקהל. מה מביך את הקהל, מה מעורר תגובה? כשיגיע תור "המקשיב" לדבר יוכל להתייחס למידע שקלט בדבריו, ולהתחבר טוב יותר באופן זה אל הקהל.
·בזמן ההקשבה יש לשמור על ארשת פנים מתעניינת. הקהל מביט גם בכם- אם תשדרו מסר לא-מילולי של חוסר עניין, גם הקהל יגלה חוסר עניין.
·ניתן להתייחס בתורכם לדברים שאמר הפרטנר קודם לכן, וליצור בדרך זו חיבור בניכם. "בדיוק אותו דבר קרה לי", "אצלי זה היה דווקא הפוך"...
·לא לפסול את דבריו של הפרטנר. ניתן ואף רצוי להציג דעה שונה, אך יש להקפיד להציגה כנוספת. גם אם יש חילוקי דעות בנושאי ידע כללי- רצוי להמנע מויכוח ולהסתפק באמירה "למיטב ידיעתי".
2. המנעות מ"גניבת ההצגה" -
·זכרו שאתם מרצים בזוג, ולא כיחידים. כלומר: הקפידו להשאיר 50% מהבמה לפרטנר.
·אם אתם הצד שגונבים ממנו- נסו לשמור על מקומכם מבלי ליצור עימות עם הפרטנר. "אני רוצה להוסיף..."
·נסו לערוך חלוקה שוויונית של השאלות. אם הקהל לא שואל את הפרטנר שאלות, הזכירו לקהל שניתן לשאול גם אותו. ציינו שזה מעשיר את הדיון. הפנו אל הפרטנר שאלות בעצמכם.
·חישבו למי מתאימה יותר השאלה שנשאלה- לכם או לפרטנר. לעיתים יש נושאים שגם אם הקהל כיוון אותו אלי, ואני יודע/ת שלפרטנר שלי יש תשובה מעניינת יותר, אוכל לענות בקצרה ומיד להפנות אליו את השאלה: "אבל עדיף שאתה תענה על זה...לך יש נסיון בנושא". נושאים לדוגמא הם גידול ילדים במשפחה חד-מינית (מתאים להורים שבחוש"ן), כיצד היו הדברים בעבר (מתאים למתנדבים המבוגרים יותר).
·שמרו על מסגרת הזמנים של הסיפור האישי. חריגה משמעותית מייצבת את מעמד המרצה המאריך בדבריו כמרצה ראשי/עיקרי, ועלולה לגרום ל"מחיקת" הפרטנר.
3. עזרה הדדית וגיבוי-
·רצוי לשבת כמה דקות עם הפרטנר לפני הפעילות ולשוחח. בשיחה ניתן:
1. ללמוד מהפרטנר מה מביך אותו וכיצד ניתן לעזור לו אם מופנות אליו שאלות שאין הוא רוצה לענות עליהן; איזה "מטען" הוא מביא עימו להרצאה (ריב עם בן-הזוג בבוקר, פקק נוראי ומעצבן בדרך...)
2. לערוך תיאומים: מי מציג את חוש"ן לקהל ומי מרצה ראשון; האם וכיצד מסמנים אחד לשני שזמן הסיפור האישי עומד להסתיים (כחכוך בגרון, נגיעה קלה בכתף...); האם עושים או לא עושים שמש אסוציאציות?
·מתן פידבק כן ואמיתי בתום הפעילות. ביקורת בונה היא כלי מפרה וחיוני להתפתחות ולשיפור עצמי.
האינטראקציה בין המרצים משפיעה על הדרך בה מועבר המסר ועל תכולתו. אווירה נעימה בכיתה ובזוג מסייעת להעביר מסר פייסני וחיובי. חשוב לזכור- אנו שולטים באופי האינטראקציה, וזוהי אחריותנו כמרצים לוודא שהיא איכותית, גם אם אנחנו לא מחבבים את הפרטנר שלנו. יתרה מזאת, הרצאה טובה היא פתח להרצאות נוספות באותו ארגון. הרצאה לא-טובה עלולה למנוע את המשך פעילות חוש"ן באותו ארגון.
מסיבות אלו אנו מרצים בצוות- גבר ואישה. הבחירה בנציגי שני המגדרים משדרת מסר של שוויון מגדרי ומאפשרת לקהל לשמוע את החוויות, השונות בד"כ, של התמודדות עם זהות מינית שונה כאישה וכגבר. הרצאה בזוג מאפשרת חלוקת המעמסה הרגשית ומתן זמן התאווררות לכל אחד מהמרצים. יתרה מכך, בשלב השאלות היצוג הכפול מאפשר העלאת דעות שונות ולעיתים מנוגדות של המרצים, דבר המעשיר את הדיון ותורם לייצוג הלהט"בי.
העבודה בזוג יכולה להקל על המרצים, אך יכולה גם לאתגר מפאת הדינמיקה המיוחדת בזוג. משום כך ריכזנו לפניכם כמה כללים שחשוב להשתדל ליישם בעת העברת הפעילות:
1. הקפדה על מתן כבוד לפרטנר ושימת לב למסרים לא-מילוליים –
·יש להקשיב לפרטנר, ובזמן שהוא מדבר "לחוש" את הקהל. מה מביך את הקהל, מה מעורר תגובה? כשיגיע תור "המקשיב" לדבר יוכל להתייחס למידע שקלט בדבריו, ולהתחבר טוב יותר באופן זה אל הקהל.
·בזמן ההקשבה יש לשמור על ארשת פנים מתעניינת. הקהל מביט גם בכם- אם תשדרו מסר לא-מילולי של חוסר עניין, גם הקהל יגלה חוסר עניין.
·ניתן להתייחס בתורכם לדברים שאמר הפרטנר קודם לכן, וליצור בדרך זו חיבור בניכם. "בדיוק אותו דבר קרה לי", "אצלי זה היה דווקא הפוך"...
·לא לפסול את דבריו של הפרטנר. ניתן ואף רצוי להציג דעה שונה, אך יש להקפיד להציגה כנוספת. גם אם יש חילוקי דעות בנושאי ידע כללי- רצוי להמנע מויכוח ולהסתפק באמירה "למיטב ידיעתי".
2. המנעות מ"גניבת ההצגה" -
·זכרו שאתם מרצים בזוג, ולא כיחידים. כלומר: הקפידו להשאיר 50% מהבמה לפרטנר.
·אם אתם הצד שגונבים ממנו- נסו לשמור על מקומכם מבלי ליצור עימות עם הפרטנר. "אני רוצה להוסיף..."
·נסו לערוך חלוקה שוויונית של השאלות. אם הקהל לא שואל את הפרטנר שאלות, הזכירו לקהל שניתן לשאול גם אותו. ציינו שזה מעשיר את הדיון. הפנו אל הפרטנר שאלות בעצמכם.
·חישבו למי מתאימה יותר השאלה שנשאלה- לכם או לפרטנר. לעיתים יש נושאים שגם אם הקהל כיוון אותו אלי, ואני יודע/ת שלפרטנר שלי יש תשובה מעניינת יותר, אוכל לענות בקצרה ומיד להפנות אליו את השאלה: "אבל עדיף שאתה תענה על זה...לך יש נסיון בנושא". נושאים לדוגמא הם גידול ילדים במשפחה חד-מינית (מתאים להורים שבחוש"ן), כיצד היו הדברים בעבר (מתאים למתנדבים המבוגרים יותר).
·שמרו על מסגרת הזמנים של הסיפור האישי. חריגה משמעותית מייצבת את מעמד המרצה המאריך בדבריו כמרצה ראשי/עיקרי, ועלולה לגרום ל"מחיקת" הפרטנר.
3. עזרה הדדית וגיבוי-
·רצוי לשבת כמה דקות עם הפרטנר לפני הפעילות ולשוחח. בשיחה ניתן:
1. ללמוד מהפרטנר מה מביך אותו וכיצד ניתן לעזור לו אם מופנות אליו שאלות שאין הוא רוצה לענות עליהן; איזה "מטען" הוא מביא עימו להרצאה (ריב עם בן-הזוג בבוקר, פקק נוראי ומעצבן בדרך...)
2. לערוך תיאומים: מי מציג את חוש"ן לקהל ומי מרצה ראשון; האם וכיצד מסמנים אחד לשני שזמן הסיפור האישי עומד להסתיים (כחכוך בגרון, נגיעה קלה בכתף...); האם עושים או לא עושים שמש אסוציאציות?
·מתן פידבק כן ואמיתי בתום הפעילות. ביקורת בונה היא כלי מפרה וחיוני להתפתחות ולשיפור עצמי.
האינטראקציה בין המרצים משפיעה על הדרך בה מועבר המסר ועל תכולתו. אווירה נעימה בכיתה ובזוג מסייעת להעביר מסר פייסני וחיובי. חשוב לזכור- אנו שולטים באופי האינטראקציה, וזוהי אחריותנו כמרצים לוודא שהיא איכותית, גם אם אנחנו לא מחבבים את הפרטנר שלנו. יתרה מזאת, הרצאה טובה היא פתח להרצאות נוספות באותו ארגון. הרצאה לא-טובה עלולה למנוע את המשך פעילות חוש"ן באותו ארגון.