- ציינו שהקהל מוזמן לשאול כל שאלה ושאתם מחויבים לענות בכנות. כל השאלות כשרות, ולפיכך יש להשתדל לתת מענה ישיר ומפורש לכל שאלה – מביכה ככל שתהא. עם זאת – אין כל סיבה להסכים או לקבל גילויי גסות רוח. יש להבהיר מראש שכל שאלה שתישאל בכנות ובנימוס תקבל מענה.
- יש לפתח סובלנות להערות מטופשות, מתגרות, מעליבות.
- לשמור מרחב לבן/בת הזוג, לא לערער סמכות של המספר השני. מסר חשוב הוא שיתוף הפעולה וחלוקת תפקידים שוויונית בין המרצים בני המגדרים השונים. דגשים חשובים בנושא מפורטים בהמשך.
- איננו, ולא הוזמנו, מתוקף מומחיות אקדמית בתיאוריות קוויריות, ביולוגיות, פסיכולוגיות, היסטוריה/פסיכולוגיה/סוציולוגיה וכו'. לעומת זאת – אין מומחה מאיתנו לסיפורנו האישי. הלגיטימציה הגדולה ביותר שלנו היא להגיד "אני מרגיש" – עם זה קשה מאד להתווכח.
- לא להיגרר לדיון דתי / אידיאולוגי / מדעי / פוליטי.
- אל תיכנסו לויכוח או התנצחות. אף אחד מהצדדים לא ירוויח מסיטואציה שכזו.
- אנו מייצגים לא רק את עצמנו: עבור הקהל, אנחנו מייצגים את כלל קהילת הלהט"ב. על כן, לאחר הבעת עמדתנו, חשוב להזכיר שזו הייתה דעתנו האישית ולפרט עמדות נוספות בנושא (גאווה, מתירנות מינית, עמדות פוליטיות, לדוגמת "לדעתי זה ככה וככה; אני יודע/ת שאחרים בקהילת הלהט"ב חושבים ש…")
- כנות ואמירת אמת: לצורך יצירת הזדהות ושבירת הדמות הסטריאוטיפית של הלהט"ב. לא להתיפייף, לא ליפול במלכודת של טיפוח הדימוי העצמי החיובי.
- לא "ללמד". המטרה היא ליצור הזדהות. לכן הסיפור האישי צריך להיות אישי ורגשי.
- גלו מקצועיות, התנהגו ברגישות, טאקט וכבוד לקהל שמולכם.
- אל תהיו ציניים, דוקרניים או מעליבים.
- במקרה של כיתה דוממת, שלא נשאלות בה שאלות ביוזמת הקהל, ניתן לעורר את הקהל לשאלות בעזרת העלאת נושאי שאלות בעצמכם. לדוגמא: "בדרך כלל שואלים אותנו על ילדים, על יציאה מהארון בפני המשפחה המורחבת, על המצעד, על המצעד בירושלים....". דגשים חשובים בנושא מפורטים בהמשך.
- תפסו פיקוד על השיחה אם היא נסחפת, וחזרו עניינית, אך בנימוס, לנושא.
- לאורך כל הפעילות, השתמשו במחוות קטנות, ובעיקר בחיוך J.
- היעזרו בעמוד התשובות לשאלות נפוצות, כדי להיות מוכנים לשאלות מהקהל.
- יש לפתח סובלנות להערות מטופשות, מתגרות, מעליבות.
- לשמור מרחב לבן/בת הזוג, לא לערער סמכות של המספר השני. מסר חשוב הוא שיתוף הפעולה וחלוקת תפקידים שוויונית בין המרצים בני המגדרים השונים. דגשים חשובים בנושא מפורטים בהמשך.
- איננו, ולא הוזמנו, מתוקף מומחיות אקדמית בתיאוריות קוויריות, ביולוגיות, פסיכולוגיות, היסטוריה/פסיכולוגיה/סוציולוגיה וכו'. לעומת זאת – אין מומחה מאיתנו לסיפורנו האישי. הלגיטימציה הגדולה ביותר שלנו היא להגיד "אני מרגיש" – עם זה קשה מאד להתווכח.
- לא להיגרר לדיון דתי / אידיאולוגי / מדעי / פוליטי.
- אל תיכנסו לויכוח או התנצחות. אף אחד מהצדדים לא ירוויח מסיטואציה שכזו.
- אנו מייצגים לא רק את עצמנו: עבור הקהל, אנחנו מייצגים את כלל קהילת הלהט"ב. על כן, לאחר הבעת עמדתנו, חשוב להזכיר שזו הייתה דעתנו האישית ולפרט עמדות נוספות בנושא (גאווה, מתירנות מינית, עמדות פוליטיות, לדוגמת "לדעתי זה ככה וככה; אני יודע/ת שאחרים בקהילת הלהט"ב חושבים ש…")
- כנות ואמירת אמת: לצורך יצירת הזדהות ושבירת הדמות הסטריאוטיפית של הלהט"ב. לא להתיפייף, לא ליפול במלכודת של טיפוח הדימוי העצמי החיובי.
- לא "ללמד". המטרה היא ליצור הזדהות. לכן הסיפור האישי צריך להיות אישי ורגשי.
- גלו מקצועיות, התנהגו ברגישות, טאקט וכבוד לקהל שמולכם.
- אל תהיו ציניים, דוקרניים או מעליבים.
- במקרה של כיתה דוממת, שלא נשאלות בה שאלות ביוזמת הקהל, ניתן לעורר את הקהל לשאלות בעזרת העלאת נושאי שאלות בעצמכם. לדוגמא: "בדרך כלל שואלים אותנו על ילדים, על יציאה מהארון בפני המשפחה המורחבת, על המצעד, על המצעד בירושלים....". דגשים חשובים בנושא מפורטים בהמשך.
- תפסו פיקוד על השיחה אם היא נסחפת, וחזרו עניינית, אך בנימוס, לנושא.
- לאורך כל הפעילות, השתמשו במחוות קטנות, ובעיקר בחיוך J.
- היעזרו בעמוד התשובות לשאלות נפוצות, כדי להיות מוכנים לשאלות מהקהל.